| אין לו רגע דל או סקנדל... |
 |
 |
| נכתב ע"י suzan | |||||||
| רביעי, 24 ספטמבר 2008 23:31 | |||||||
|
עריית בית שאן בראשות לוי ממשיכה לספק כותרות. רק שבועיים לאחר חשיפת פרשת המעילה במחלקת הגבייה התפוצצה השבוע פרשייה חדשה : עובד המערכת העירונית נעצר בחשד כי בריכבו נמצאו סמים. העובד והרכב השייך לעירייית בית שאן הובלו אחר כבוד לתחנת המשטרה. העובד נעצר לחקירה ובנתיים שוחרר , וראש העיר הפעיל לחץ כבד לשחרור הרכב המשמש לפעילות חשובה ביותר. ראש העיר מוצא עצמו תחת פרשיות ,[על אף שאינו קשור בהם באופן אישי ] המטילות צל כבד מאד , ומחייבות בדק בית רציני ביותר ושידוד מערכות שיבצע כנראה ראש העיר הבא..
במערכת הפוליטית מסרבים להגיב , ומעדיפים לשמור בשלב זה על שתיקה.
Powered by !JoomlaComment 3.20
3.20 Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved." |
|||||||
| עדכון אחרון ( חמישי, 25 ספטמבר 2008 09:23 ) | |||||||
חדשות Ynet
קצת היסטוריה
מנהיגות
מנחם בגין - 1913-1992
בית שאן
מנחם בגין - 1913-1992
בית שאן
קצת טבע
האגדה מספרת שבכל מקום על פני האדמה שבו נפלה טיפת דם מדמם של המכבים , עולה ופורח צמח דם המכבים האדום. הפרח עצמו הוא קטן וצהוב, אולם מה שאנו רואים הן מעטפות התפרחת, שצבען אדום עז ובוהק שאינו דוהה לעולם ומזכיר טיפות דם זעירות. גם לאחר שהפרח נובל, החיפויים אינם נושרים, והם ממשיכים לשמור על מראם ועל מרקמם. תכונה מיחדת זו והעובדה כי מדובר בצמח רב שנתי המתחדש מתחת לפני השטח וצץ ועולה בכל שנה מחדש, שזיכתה את הצמח בהילת "האלמוות" והפכה אותו לסמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, סמל לדמם של הנופלים שישאר בליבנו לעד. גובהו של הפרח דם המכבים הנו 40 ס"מ וזמן פריחתו הוא בחודשי האביב. בישראל גדלים שני מינים [מתוך 500 המינים הידועים], ופריחתו מפארת אף את מרחבי סוריה וטורקיה. הייחודיות של הצמח גרמה לכך שרבים נהגו לקטפו ולייבשו בשלב שלפני הפריחה. החשש שהקטיף המוגבר יגרום להיעלמותו מהנוף, זירז את הכרזתו של דם המכבים כצמח מוגן שנאסר לקטפו. בשנת 1954 הוצע לקיים גם בתפוצות את טקסי יום הזיכרון כמכשיר חיוני וציוני ולהדפיס את פרח דם המכבים כסמל יום הזיכרון. באותה עת נקבע דם המכבים כסמל, ועד היום הוא מופץ בכל יום זיכרון על גבי מדבקות וסיכות "יזכור", הנענדות בטקסים הנערכים ביום כאוב זה, שהוקרה , זיכרון , צער ותוגה מתערבבים בו.
מפרסמים
